ועדת בדיקה היא, לפי סעיף 21 לחוק זכויות החולה, ועדה שמוקמת כדי לבדוק תלונה של מטופל או אירוע חריג בטיפול רפואי. את הוועדה רשאים להקים מנהל המוסד הרפואי, מנהל קופת החולים או המנהל הכללי של משרד הבריאות. ממצאיה ומסקנותיה נמסרים גם למטופל, להבדיל מוועדת בקרה ואיכות, שדיוניה ומסקנותיה חסויים.
כשמשהו השתבש בטיפול רפואי, אחת השאלות הראשונות שעולות היא "האם מישהו בכלל בודק מה קרה?". התשובה תלויה בסוג הוועדה שבודקת את האירוע, ובהבדל הזה יש משמעות מעשית גדולה: ועדה אחת תמסור לכם את מסקנותיה, ואחרת לא תמסור לכם דבר. המדריך הזה מסביר מהי ועדת בדיקה, איך מבקשים שתוקם, מה אתם זכאים לקבל ממנה, ואיך היא משתלבת בתביעת רשלנות רפואית אם תחליטו להגיש כזו.
מהי ועדת בדיקה לפי חוק זכויות החולה?
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מקדיש פרק שלם לוועדות שבודקות טיפול רפואי. סעיף 21(א) מגדיר "ועדת בדיקה" כוועדה שהוקמה לשם בדיקת תלונה של מטופל או של נציגו, או לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי.
כלומר, יש שני "טריגרים" להקמת ועדה:
- תלונה: אתם, או מי שמייצג אתכם, מתלוננים על הטיפול שקיבלתם.
- אירוע חריג: המוסד עצמו או משרד הבריאות מזהים אירוע שמצדיק בדיקה, גם אם איש לא התלונן.
ועדת בדיקה אינה בית משפט. היא לא פוסקת פיצויים ולא קובעת חבות משפטית. תפקידה לברר עובדות, לבחון אם הטיפול עמד בסטנדרט המקצועי, ולהמליץ על לקחים, ולעיתים על צעדים נגד המטפלים.
מי רשאי להקים ועדת בדיקה?
לפי סעיף 21(א) לחוק, שלושה גורמים מוסמכים להקים ועדת בדיקה:
- מנהל מוסד רפואי, לגבי טיפול שניתן באותו מוסד (למשל מנהל בית החולים).
- מנהל קופת חולים, לגבי טיפול שניתן באחד ממוסדות הקופה.
- המנהל הכללי של משרד הבריאות, או מי שהוא הסמיך.
המשמעות המעשית: אפשר לפנות ישירות להנהלת בית החולים או הקופה, ואפשר לפנות לגורם חיצוני במשרד הבריאות. כשיש חשש שהמוסד "יבדוק את עצמו", פנייה לגורם חיצוני יכולה להיות עדיפה.
איך פונים בפועל?
בתוך כל מוסד רפואי פועל אחראי לזכויות המטופל, שתפקידו לפי סעיף 25 לחוק כולל קבלת תלונות של מטופלים, בדיקתן והטיפול בהן. תלונות שעניינן איכות הטיפול הרפואי מועברות לטיפולו של מנהל המוסד.
המסלול החיצוני הוא נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות. הנציב מטפל בתלונות על התנהלות לא אתית או על סטייה מסטנדרט מקצועי סביר, ברפואה הציבורית והפרטית, בבית החולים ובקהילה. את התלונה יכולים להגיש הנפגע או מי שמחזיק בייפוי כוח ממנו, והיא מוגשת דרך שירות מקוון באתר gov.il, בדואר או דרך מוקד "קול הבריאות" (5400*).
לפי המידע שמפרסם משרד הבריאות, אחרי קבלת התלונה הנציבות אוספת את החומר הרלוונטי (בהם התיק הרפואי), מעבירה את התלונה לתגובת הגורם שנגדו הוגשה, ואז מחליטה: לסגור את הבירור, להעביר לגוף מוסמך אחר, להמשיך בבירור, לקבל חוות דעת מומחה, לזמן את הצדדים לבירור, או להקים ועדת בדיקה.
מה לצרף לתלונה?
- פרטים מזהים של המתלונן ושל הנפגע, ופרטי התקשרות מלאים.
- תיאור כרונולוגי של האירוע: מה קרה, מתי, איפה, ושמות אנשי הצוות אם ידועים לכם.
- מסמכים רפואיים רלוונטיים.
- אם המתלונן אינו הנפגע: ייפוי כוח מהנפגע, ובמקרה של מטופל שנפטר לעיתים גם צו ירושה.
חשוב לדעת: שמו של המתלונן מועבר לגורם הנילון כחלק מהבירור. מי שמבקש להישאר בעילום שם צריך לציין זאת במפורש.
מה קורה בתוך ועדת בדיקה?
כשהנציבות מקימה ועדה, לפי המידע שמשרד הבריאות מפרסם, הגורמים הנבדקים מקבלים הודעה על כך. הוועדה מאתרת מומחים בתחום הרלוונטי, מזמנת עדים (לרבות הנפגע ובני משפחתו) ואת אנשי הצוות הרפואי, ומודיעה לצדדים על זכותם לייצוג משפטי. הדיונים מוקלטים או מתומללים, ובסיומם נכתב דוח. מסקנות הוועדה, יחד עם המלצות הנציב, מועברות לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות, ולאחר מכן לגורם הנילון ולמתלונן.
אם אתם מוזמנים להעיד, כדאי להגיע מוכנים: עם ציר זמן כתוב, עם העתק של התיק הרפואי ועם רשימת השאלות שאתם רוצים שהוועדה תבחן. מה שתאמרו נרשם, ולכן דייקו ואל תשערו.
האם תקבלו את ממצאי ועדת הבדיקה?
כן, ככלל. סעיף 21 מבחין בין שני סוגי מסמכים:
- הממצאים והמסקנות: לפי סעיף 21(ב), נמסרים למי שמינה את הוועדה ולמטופל הנוגע בדבר, וגם למטפל שעלול להיפגע מהמסקנות. על המסירה למטופל חלות הוראות סעיף 18 בשינויים המחויבים, ולכן במקרים חריגים שבהם המידע עלול לגרום למטופל נזק חמור, החריג שבסעיף 18(ג) יכול לחול.
- פרוטוקול הדיונים: לפי סעיף 21(ג), נמסר רק למי שמינה את הוועדה ולמנהל הכללי של משרד הבריאות. המטופל אינו מקבל אותו באופן אוטומטי.
עם זאת, סעיף 21(ד) מאפשר לבית משפט להורות על מסירת הפרוטוקול למטופל, לנציגו או למטפל, אם מצא שהצורך בגילויו לשם עשיית צדק עדיף על העניין שלא לגלותו. הוראה כזו יכולה להינתן בתוך הליך שכבר מתנהל, או על פי בקשה שמוגשת לבית משפט השלום. מסירת הפרוטוקול אינה עניין שבשגרה: בית המשפט שוקל את האינטרסים בכל מקרה לגופו.
ועדת בדיקה מול ועדת בקרה ואיכות: מה ההבדל?
כאן נמצא המלכוד שרבים לא מכירים. לצד ועדת הבדיקה, החוק מכיר בסעיף 22 ב"ועדת בקרה ואיכות": ועדה פנימית שמנהל מוסד רפואי, מנהל קופת חולים או המנהל הכללי מקימים לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכות הטיפול.
ההבדל המכריע הוא החיסיון. לפי סעיף 22(ב), תוכן הדיונים בוועדת בקרה ואיכות, הפרוטוקול, כל חומר שהוכן לשם הדיון, סיכומיה ומסקנותיה חסויים בפני כל אדם, לרבות המטופל הנוגע בדבר, ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי.
| נושא | ועדת בדיקה (סעיף 21) | ועדת בקרה ואיכות (סעיף 22) |
|---|---|---|
| מטרה | בדיקת תלונה של מטופל או אירוע חריג | הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכות הטיפול |
| מי מקים | מנהל מוסד, מנהל קופה, המנהל הכללי של משרד הבריאות | אותם שלושה גורמים |
| ממצאים ומסקנות | נמסרים גם למטופל | חסויים, כולל בפני המטופל; נמסרים רק למי שמינה את הוועדה |
| פרוטוקול | למי שמינה ולמנהל הכללי; בית משפט רשאי להורות על מסירתו | חסוי |
| שימוש כראיה | אין בחוק איסור כללי; בית המשפט קובע את משקל הממצאים | לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי |
| מה בכל זאת מגיע למטופל | הממצאים והמסקנות | ממצאים עובדתיים על מצבו והטיפול בו, שחייבים להיות מתועדים ברשומה הרפואית |
ההגנה שנשארת לכם גם בוועדת בקרה ואיכות
גם כשהבדיקה התנהלה בוועדה חסויה, אתם לא נשארים בלי כלום. סעיף 22(ה) קובע שממצאים עובדתיים שקבעה ועדת הבקרה והאיכות לגבי מצבו של המטופל, הטיפול בו ותוצאותיו, יתועדו ברשומה הרפואית מיד עם קביעתם, אם לא היו רשומים קודם, ויהיו חלק ממנה.
אם אתם סבורים שממצאים כאלה לא תועדו, סעיף 23 מאפשר לכם או לנציגכם להגיש השגה לוועדת אתיקה. ועדת האתיקה רשאית לעיין בפרוטוקול ובחומר של ועדת הבקרה, ואם מצאה שממצאים עובדתיים לא תועדו כנדרש, תורה לתעד אותם ותודיע לכם.
בפועל, בתי חולים רבים מעדיפים לברר אירועים בבירור או בתחקיר פנימי, ולא בוועדת בדיקה שמסקנותיה מגיעות למטופל. מבקר המדינה העיר על הנטייה הזו, וציין כגורם לה את היעדר החיסיון על ממצאי ועדות הבדיקה והחשש מתביעות. לכן, אם חשוב לכם לקבל מסקנות כתובות, שווה לבקש במפורש בדיקה לפי סעיף 21, ולשקול פנייה לנציב במשרד הבריאות.
הזכות לתיק הרפואי: הצעד שלא מחכה לוועדה
ועדה יכולה להימשך חודשים ארוכים, ואין חובה להמתין לה. סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה קובע שמטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית המתייחסת אליו, לרבות העתק. הרשומה הרפואית כוללת, לפי הגדרת החוק, גם את התיק הרפואי של המטופל.
בקשו את התיק המלא בהקדם: סיכומי ביקור ואשפוז, רישומי אחיות, תוצאות בדיקות והדמיות, טופסי הסכמה ורישומי מוניטור. התיעוד הזה, ולא הוועדה, הוא בדרך כלל הבסיס לכל בדיקה משפטית. אם המטופל נפטר, בני המשפחה והיורשים יכולים לבקש את הרשומה, ולרוב יידרש מסמך משפטי כמו צו ירושה.
על איסוף מסמכים בתיקי לידה בפרט הרחבנו במדריך איסוף מסמכים רפואיים לאחר לידה.
ועדת בדיקה ותביעת רשלנות רפואית: איך הן מתחברות?
אלה שני מסלולים נפרדים, ולכל אחד מטרה אחרת:
- ועדת הבדיקה בודקת את הטיפול ומפיקה לקחים. משרד הבריאות מציין במפורש שהגוף שמטפל בתלונות אינו מטפל בתביעות כספיות על נזק.
- תביעת רשלנות בבית המשפט היא הדרך לקבל פיצוי. כדי לזכות בה צריך להוכיח חובת זהירות, הפרה שלה, נזק וקשר סיבתי. על היסודות האלה הרחבנו במדריך איך מוכיחים רשלנות רפואית.
מסקנה של ועדת בדיקה שהטיפול היה לקוי יכולה לחזק תביעה, אבל היא אינה מחליפה חוות דעת רפואית של מומחה, שנדרשת ככלל כדי להוכיח את הטענות הרפואיות בבית המשפט. ההפך נכון גם הוא: ועדה שלא מצאה פגם אינה סוגרת את הדלת בפני תביעה. בית המשפט בוחן את הראיות בעצמו. על תפקידה של חוות הדעת ראו חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות.
טעויות נפוצות אחרי אירוע רפואי חריג
- להמתין לוועדה לפני שעושים משהו. הגשת תלונה אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות של תביעה אזרחית. בתביעות נזיקין תקופת ההתיישנות היא ככלל שבע שנים, ויש כללים מיוחדים לקטינים (ראו התיישנות בתביעות רשלנות רפואית בלידה).
- לא לבקש את התיק הרפואי. הזכות קיימת מהיום הראשון, ואין סיבה לחכות.
- להניח שכל "ועדה" מוסרת מסקנות. אם הבירור התנהל בוועדת בקרה ואיכות, המסקנות חסויות. שאלו מראש באיזה מסלול נבדק האירוע.
- להופיע בוועדה בלי הכנה. הדיונים נרשמים, ובוועדות שמקימה הנציבות הצדדים מקבלים הודעה על זכותם לייצוג משפטי. עדות לא מדויקת עלולה להזיק בהמשך.
- לראות במסקנת הוועדה סוף פסוק. ממצא שלילי אינו מונע בדיקה משפטית עצמאית, וממצא חיובי אינו מבטיח פיצוי.
מה עושים עכשיו?
- כתבו ציר זמן מפורט של האירוע כל עוד הזיכרון טרי: תאריכים, שעות, שמות, מה נאמר לכם.
- בקשו העתק מלא של הרשומה הרפואית מכל מוסד שטיפל בכם.
- החליטו אם להגיש תלונה, ולמי: לאחראי על זכויות המטופל במוסד, או לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.
- אם יש חשש לרשלנות שגרמה נזק, היוועצו בעורך דין בתחום לפני שאתם מעידים בוועדה, כדי לבחון את המסלול המשפטי במקביל. מידע על התהליך תמצאו בעמוד הגשת תביעת רשלנות רפואית.
שאלות ותשובות
מי יכול לבקש הקמת ועדת בדיקה?
המטופל או נציגו יכולים להגיש תלונה, וההחלטה על הקמת הוועדה נתונה למנהל המוסד הרפואי, למנהל קופת החולים או למנהל הכללי של משרד הבריאות. אפשר לפנות לאחראי על זכויות המטופל במוסד או לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים.
האם המטופל מקבל את מסקנות ועדת הבדיקה?
כן. לפי סעיף 21(ב) לחוק זכויות החולה, הממצאים והמסקנות נמסרים גם למטופל הנוגע בדבר. פרוטוקול הדיונים נמסר רק למי שמינה את הוועדה ולמנהל הכללי, אלא אם בית משפט הורה על מסירתו.
מה ההבדל בין ועדת בדיקה לוועדת בקרה ואיכות?
ועדת בדיקה בודקת תלונה או אירוע חריג, ומסקנותיה נמסרות למטופל. ועדת בקרה ואיכות נועדה לשיפור איכות הטיפול, ודיוניה ומסקנותיה חסויים גם בפני המטופל ואינם משמשים ראיה בהליך משפטי.
האם הגשת תלונה עוצרת את ההתיישנות של תביעת רשלנות?
לא. תלונה וועדת בדיקה הן מסלול נפרד מתביעה אזרחית, ומרוץ ההתיישנות ממשיך. לכן כדאי לבדוק את האפשרות לתביעה במקביל ולא לחכות לסיום הבדיקה.
האם ועדת בדיקה פוסקת פיצויים?
לא. הוועדה בודקת את הטיפול וממליצה על לקחים או צעדים. משרד הבריאות מציין שהגוף המטפל בתלונות אינו מטפל בתביעות כספיות על נזק. פיצוי מתקבל בתביעה אזרחית או בהסדר מחוץ לבית המשפט.
לסיכום
ועדת בדיקה היא כלי חשוב לבירור עובדות, והחוק מחייב למסור למטופל את ממצאיה ומסקנותיה. אבל היא לא תחליף לתיק הרפואי המלא, לחוות דעת של מומחה או לתביעה, ולא כדאי לעצור את הכול עד שתסיים את עבודתה.
משרד עורכי דין שחר, בן סהל ושות' מלווה נפגעי רשלנות רפואית ובני משפחותיהם בבחינת המקרה, באיסוף התיעוד הרפואי ובהחלטה על המסלול המתאים. אם אתם שוקלים להגיש תלונה או תביעה, אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת ייעוץ ראשונית.
קראו גם: איך מוכיחים רשלנות רפואית · חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות · פיצויים ברשלנות רפואית · רשלנות רפואית באבחון · פגיעה באוטונומיה והסכמה מדעת · עורך דין רשלנות רפואית
המידע במאמר זה הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. נהלים ופרטי התקשרות מתעדכנים מעת לעת; יש לוודא את המידע העדכני מול משרד הבריאות.
מקורות רשמיים: חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (נוסח החוק) · הגשת תלונה על בעלי מקצועות רפואיים: משרד הבריאות · הגשת תלונה לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים: כל זכות · עיון ברשומה הרפואית: כל זכות.
