חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות היא מסמך שכותב רופא מומחה בתחום הרלוונטי, וקובע אם הטיפול חרג מהסטנדרט הסביר, אם החריגה גרמה לנזק ומה היקפו. לפי תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018, מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה חייב לצרף אותה לכתב התביעה, ובלעדיה בדרך כלל לא ניתן להביא עדות של מומחה רפואי.
הרבה נפגעים מגיעים לעורך דין עם תחושה ברורה שמשהו השתבש בטיפול, ועם תיק רפואי עבה. אבל בבית המשפט תחושה ותיק רפואי לא מספיקים: צריך רופא מומחה שיאמר, בחתימתו ובשמו, שהטיפול היה רשלני ושהרשלנות גרמה לנזק. המסמך הזה הוא חוות הדעת הרפואית, והוא עמוד השדרה של כל תביעת רשלנות רפואית. במאמר נסביר מה הדין דורש, מי כותב את חוות הדעת, כמה זה עולה, ומה קורה כשהצד השני מגיש חוות דעת הפוכה.
למה אי אפשר לתבוע רשלנות רפואית בלי חוות דעת?
שופט אינו רופא. כדי לקבוע אם רופא במיון היה צריך להזמין בדיקת CT, אם מנתח פעל לפי הפרקטיקה המקובלת או אם אבחון מוקדם היה משנה את התוצאה, בית המשפט נזקק לידע רפואי מקצועי. את הידע הזה מביאים לבית המשפט באמצעות מומחים.
הדרישה מעוגנת בתקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018: בעל דין שרוצה להוכיח עניין שברפואה יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. תקנה 93(א) קובעת את התוצאה של אי צירוף: בעל דין שלא צירף חוות דעת, ובית המשפט לא פטר אותו מכך, אינו רשאי להשמיע עדות של מומחה רפואי, אלא בחריגים מצומצמים (כמו חוות דעת נגדית, או טעמים מיוחדים שבית המשפט ימצא).
בפועל, תביעת רשלנות רפואית שמוגשת בלי חוות דעת עומדת בפני סיכון ממשי להידחות. התקנות הקודמות (תקנה 127 לתקנות משנת 1984) קבעו דרישה דומה, ולכן הכלל הזה מוכר היטב לבתי המשפט.
חוות הדעת היא הכלי שבאמצעותו מוכיחים את יסודות העוולה: הפרת סטנדרט הזהירות, הנזק והקשר הסיבתי ביניהם. הסבר מלא על היסודות ועל נטל ההוכחה תמצאו במאמר איך מוכיחים רשלנות רפואית.
מה חוות הדעת צריכה לענות עליו?
חוות דעת טובה אינה מכתב תמיכה כללי. היא עונה על שאלות מוגדרות, ומבססת כל תשובה על התיעוד הרפואי ועל הספרות המקצועית. בדרך כלל אלה השאלות:
- מה היה הטיפול הסביר? מה רופא סביר באותה התמחות, באותו מצב ובאותו זמן היה עושה.
- האם הייתה סטייה? במה הטיפול בפועל חרג מהסטנדרט: אבחון מאוחר, בדיקה שלא הוזמנה, החלטה שגויה בניתוח, מעקב שלא בוצע.
- האם הסטייה גרמה לנזק? זו לרוב השאלה הקשה ביותר. גם כשיש טעות, צריך להראות שבלעדיה התוצאה הייתה טובה יותר. במאמר הקשר הסיבתי בהולדה בעוולה הרחבנו על המאבק סביב השאלה הזו.
- מה היקף הנזק? מצב רפואי נוכחי, נכות צמיתה, צורך בטיפולים ובעזרה בעתיד. לא פעם זה נעשה בחוות דעת נפרדת של מומחה לנזק.
תקנה 87(ז) מוסיפה דרישה צורנית: חוות הדעת נערכת לפי סעיף 24 לפקודת הראיות, ומפרטת את המקורות שעליהם המומחה הסתמך. מסמך שאינו עומד בדרישות האלה חשוף לטענות של הצד השני.
מי כותב את חוות הדעת?
התקנה דורשת מומחה "בתחום מומחיותו". כלומר, רופא בעל התמחות רלוונטית לטיפול שבמחלוקת. בתביעה על אבחון מאוחר של סרטן שד, למשל, ייתכן שיידרשו גם כירורג שד, גם רדיולוג וגם אונקולוג, כל אחד לשאלה שבתחומו. בתביעה על טעות במיון יידרש לרוב מומחה לרפואה דחופה, ולעתים גם מומחה לתחום הנזק (נוירולוג, אורתופד וכו').
כמה דברים שכדאי לדעת על בחירת המומחה:
- ניסיון קליני עדכני חשוב יותר מתואר מרשים. המומחה יעמוד בחקירה נגדית, ושאלה ראשונה תהיה לרוב מתי טיפל לאחרונה במקרה דומה.
- עצמאות. מומחה שנשמע כמו "שכיר חרב" מאבד מהמשקל שלו בעיני בית המשפט. חוות דעת מאוזנת, שמודה בנקודות החלשות, משכנעת יותר.
- זמינות לאורך כל ההליך. תקנה 87(ח) מחייבת את מי שהגיש חוות דעת לדאוג שהמומחה יתייצב לחקירה בבית המשפט, אלא אם הצד השני ויתר על כך. תביעות רשלנות נמשכות שנים, והמומחה צריך להיות שם עד הסוף.
בדרך כלל עורך הדין הוא שמאתר את המומחה המתאים, מעביר לו את התיק הרפואי ומנסח את השאלות. זה חלק מרכזי בעבודה המשפטית, ולא שלב טכני.
שלושה סוגי מומחים בתיק אחד
בתביעת רשלנות רפואית יש בדרך כלל יותר מחוות דעת אחת. הטבלה מסכמת את התפקיד של כל אחת:
| סוג המומחה | מתי מוגשת חוות הדעת | מי משלם | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|---|
| מומחה מטעם התובע | מצורפת לכתב התביעה (תקנה 87(א)) | התובע, בדרך כלל מראש | בלעדיה אין עדות מומחה רפואי, אלא אם בית המשפט פטר מכך |
| מומחה מטעם הנתבע | מצורפת לכתב ההגנה | הנתבע או המבטח שלו | התובע רשאי להגיש חוות דעת נגדית בתוך 60 יום (תקנה 87(ג)) |
| מומחה מטעם בית המשפט | בכל שלב, לפי החלטת בית המשפט (תקנה 88) | לפי קביעת בית המשפט, לעתים בחלוקה בין הצדדים (תקנה 92) | לרוב בעל השפעה רבה על התוצאה; אפשר לשלוח לו שאלות הבהרה |
מה קורה כשהנתבע מגיש חוות דעת הפוכה?
זה המצב הכמעט קבוע. בית החולים, קופת החולים או הרופא מצרפים לכתב ההגנה חוות דעת שקובעת שהטיפול היה תקין, או שהנזק היה נגרם בכל מקרה. אם התובע רוצה לחלוק על חוות הדעת הזו, תקנה 87(ג) מאפשרת לו להגיש חוות דעת נגדית בתוך 60 יום מהיום שבו הומצאה לו, או בתוך מועד אחר שבית המשפט קבע.
בנוסף, לפי תקנה 87(ב), הנתבע רשאי לדרוש בכתב שנושא חוות הדעת של התובע ייבדק על ידי מומחה מטעמו. כשהנזק הוא נזק גוף, המשמעות המעשית היא לרוב שהתובע יוזמן לבדיקה אצל רופא מטעם הנתבע. נדרש להיענות לכך בלי דיחוי, אלא אם יש הצדקה לסרב. חוות הדעת שנערכה בעקבות הבדיקה תומצא לתובע גם אם הנתבע לא הגיש אותה לבית המשפט.
מתי בית המשפט ממנה מומחה מטעמו?
כשיש שתי חוות דעת סותרות, בית המשפט נמצא בין שני רופאים שאומרים דברים הפוכים. תקנה 88 מסמיכה אותו למנות מומחה מטעמו בכל עת, ובהחלטה הוא שוקל את שווי התביעה, את נושאה ואת היקף המחלוקת. בתביעות רשלנות רפואית זה קורה לא פעם, בעיקר בשאלת היקף הנזק.
המומחה מטעם בית המשפט מגיש חוות דעת בתוך 60 יום מהיום שנודע לו על המינוי, או בתוך מועד אחר שנקבע (תקנה 91(א)). הצדדים רשאים לבקש מבית המשפט רשות להפנות אליו שאלות הבהרה בתוך 14 יום מקבלת חוות הדעת, וגם לחקור אותו בבית המשפט בתנאים ובמועדים שבתקנה 91(ד). מאחר שבתי המשפט נוטים לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה שמינו, ההכנה לשלב הזה (העברת חומר מלא, ניסוח שאלות הבהרה) היא קריטית.
אם הצדדים מסכימים מראש על מומחה מטעם בית המשפט, תקנה 88(ד) קובעת שההסכמה היא הסדר דיוני, אלא אם בית המשפט הורה אחרת: לא יוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, וחוות דעת שהוגשו קודם יראו כאילו לא התקבלו כראיה. זו החלטה טקטית שכדאי לקבל רק אחרי שיקול זהיר.
כמה עולה חוות דעת רפואית?
אין מחירון רשמי. העלות נקבעת בין המומחה למזמין, ותלויה בתחום ההתמחות, בהיקף התיק הרפואי ובמורכבות השאלה. לפי "כל זכות", מדובר בהוצאה משמעותית שיכולה להגיע לאלפי שקלים, ובתיקים שבהם נדרשים כמה מומחים הסכום מצטבר. לזה מתווספות עלויות נוספות בהמשך: הכנת חוות דעת נגדית, מענה לשאלות הבהרה והתייצבות לחקירה בבית המשפט.
כמה נקודות שכדאי לברר מראש:
- מי מממן את חוות הדעת? יש משרדים שמממנים את עלות חוות הדעת ומקזזים אותה מהפיצוי אם התביעה מצליחה, ויש שמבקשים מהלקוח לשאת בה. קיימים גם גופי מימון חיצוניים שמממנים את ההוצאה ומקבלים אותה בחזרה מתוך הפיצוי. כדאי לקבל תשובה ברורה ובכתב, כחלק מהסכם שכר הטרחה.
- האם יש שלב של בדיקה ראשונית? לפני חוות דעת מלאה ויקרה, מקובל לבקש מרופא לעבור על התיק ולהעריך בעל פה אם יש בסיס לתביעה. כך אפשר לחסוך הוצאה בתיק שאין בו סיכוי.
- מה קורה עם ההוצאות בסוף ההליך? בית המשפט רשאי לחייב את הצד המפסיד בהוצאות. גם שכרו של מומחה מטעם בית המשפט מתחלק לפי החלטת בית המשפט (תקנה 92), והחלוקה הסופית יכולה להיקבע בסוף התיק.
על מרכיבי הפיצוי ועל האופן שבו הוא מחושב הרחבנו במאמר פיצויים ברשלנות רפואית.
הצעד הראשון: התיק הרפואי המלא
מומחה לא יכול לכתוב חוות דעת בלי תיעוד. לפי סעיף 18 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו-1996, מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע מהרשומה הרפואית שלו, כולל העתק. החריג המצומצם הוא מידע שעלול לגרום נזק חמור לבריאות המטופל, ואז נדרש אישור של ועדת אתיקה. בני משפחה של מטופל שנפטר זכאים, בתנאים שבחוק, לעיין ברשומה שלו.
חשוב לבקש את התיק המלא: לא רק סיכום אשפוז, אלא גם רישומי סיעוד, גיליונות מעקב, תוצאות מעבדה, צילומים ופענוחים, וההסכמה מדעת שנחתמה. לא פעם הפרט שמכריע את התיק מסתתר דווקא ברישום שולי של אחות או בשעה שבה נרשמה בדיקה. מידע נוסף על בירור פנימי בבית החולים, ועל ההבדל בינו לבין התביעה, תמצאו במאמר ועדת בדיקה ברשלנות רפואית.
טעויות נפוצות בשלב חוות הדעת
- לחכות עד הרגע האחרון. איתור מומחה, לימוד התיק וכתיבת חוות הדעת לוקחים חודשים. התקופה הכללית להתיישנות בתביעת נזיקין היא 7 שנים, עם כללים מיוחדים לקטינים ולנזק שהתגלה מאוחר (הרחבה בנושא קטינים במאמר התיישנות בתביעות רשלנות רפואית בלידה). מי שמתחיל קרוב לסוף התקופה עלול לגלות שאין מספיק זמן.
- מומחה מהתחום הלא נכון. חוות דעת של רופא משפחה על החלטה כירורגית, או של כירורג על פענוח הדמיה, חשופה לטענה שהמומחה כותב מחוץ לתחומו.
- חוות דעת על אחריות בלבד. הוכחת הרשלנות היא רק חצי מהדרך. בלי חוות דעת מבוססת על היקף הנזק, קשה לכמת את הפיצוי.
- תיק רפואי חלקי. מומחה שעבד על חלק מהמסמכים עלול להיתפס בחקירה נגדית על מסמך שלא ראה.
- להתעלם מחוות הדעת של הנתבע. אם לא מגישים חוות דעת נגדית במועד, או לא מבקשים הארכה, נקודת המבט של הנתבע עלולה להישאר בלי מענה מקצועי.
מה עושים עכשיו?
- מבקשים מבית החולים, מקופת החולים ומכל מטפל רלוונטי עותק מלא של הרשומה הרפואית.
- רושמים בעצמכם ציר זמן: מתי פניתם, מה נאמר לכם, מי טיפל ומה השתנה. זיכרון נשחק עם הזמן.
- פונים לעורך דין שעוסק ברשלנות רפואית לבדיקה ראשונית של התיק. השלב הזה קובע אם יש טעם להזמין חוות דעת, ובאיזה תחום. מידע על אופן הטיפול בתביעה תמצאו בעמוד הגשת תביעת רשלנות רפואית.
- מבררים מראש ובכתב מי מממן את חוות הדעת, ומה קורה אם המומחה קובע שאין בסיס לתביעה.
שאלות ותשובות
האם חייבים לצרף חוות דעת רפואית לתביעת רשלנות רפואית?
כן, ככלל. לפי תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב הטענות חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. בית המשפט רשאי לפטור מכך או לדחות את המועד אם מצא הצדקה, אבל זה החריג.
כמה עולה חוות דעת רפואית לתביעת רשלנות?
אין מחירון רשמי. העלות תלויה בתחום, בהיקף התיק ובמורכבות השאלה, ויכולה להגיע לאלפי שקלים, ובתיקים שדורשים כמה מומחים אף יותר. כדאי לברר מראש מי נושא בעלות.
מה קורה אם הנתבע מגיש חוות דעת שסותרת את שלי?
אפשר להגיש חוות דעת נגדית בתוך 60 יום מהיום שבו הומצאה חוות הדעת של הנתבע, או בתוך מועד אחר שבית המשפט קבע. במקרים רבים בית המשפט ממנה גם מומחה מטעמו כדי להכריע בין הגרסאות.
מהו מומחה מטעם בית המשפט?
רופא שבית המשפט ממנה לפי תקנה 88, כדי לתת חוות דעת ניטרלית. הצדדים יכולים להפנות אליו שאלות הבהרה ולחקור אותו, ובית המשפט קובע מי ישלם את שכרו. בפועל חוות דעתו נוטה לקבל משקל רב.
האם צריך להיבדק אצל רופא מטעם הנתבע?
לפי תקנה 87(ב), הנתבע רשאי לדרוש בכתב שנושא חוות הדעת של התובע ייבדק על ידי מומחה מטעמו, ויש להיענות לכך בלי דיחוי אלא אם יש הצדקה לסרב. בנזקי גוף זה בדרך כלל אומר בדיקה אצל רופא מטעם הנתבע.
לסיכום
חוות הדעת הרפואית היא לא עוד מסמך בתיק, אלא התנאי שבלעדיו כמעט אי אפשר להוכיח רשלנות רפואית. היא צריכה להיכתב על ידי מומחה מהתחום הנכון, על בסיס תיק רפואי מלא, ולענות גם על שאלת האחריות וגם על שאלת הנזק. הבחירה במומחה, התזמון והמענה לחוות הדעת של הצד השני משפיעים ישירות על מהלך התביעה.
משרד עורכי דין שחר, בן סהל ושות׳ מלווה נפגעי רשלנות רפואית מהבדיקה הראשונית של התיק, דרך איתור המומחים והגשת חוות הדעת, ועד לניהול ההליך מול המומחים מטעם הנתבע ובית המשפט. אם אתם שוקלים תביעה ורוצים לדעת אם יש בסיס לחוות דעת, צרו איתנו קשר לבדיקה ראשונית.
קראו גם: איך מוכיחים רשלנות רפואית · פיצויים ברשלנות רפואית · ועדת בדיקה ברשלנות רפואית · רשלנות רפואית באבחון · עורך דין רשלנות רפואית
המידע במאמר זה הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. מועדים, תקנות ועלויות מתעדכנים מעת לעת; יש לוודא את הנוסח העדכני מול המקורות הרשמיים.
מקורות רשמיים: תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018 (נבו) · הגשת תביעת רשלנות רפואית (כל זכות) · עיון ברשומה הרפואית (כל זכות).
