דלג לתוכן הראשי

פיצויים ברשלנות רפואית: כמה פיצוי מקבלים ואיך הוא מחושב

פורסם: · עודכן: · 9 דק' קריאה
◆ ההגדרה בקצרה

פיצויים ברשלנות רפואית הם סכום שבית המשפט פוסק, או שהצדדים מסכימים עליו בפשרה, כדי להחזיר את הנפגע ככל האפשר למצב שבו היה אלמלא הטיפול הרשלני. אין סכום קבוע לכל סוג פגיעה: הפיצוי מחושב בנפרד לכל ראש נזק (כאב וסבל, הפסדי השתכרות, עזרת צד ג׳, הוצאות רפואיות), לעבר ולעתיד, ומנוכות ממנו גמלאות שהמוסד לביטוח לאומי משלם בשל אותה פגיעה.

השאלה ״כמה פיצוי מקבלים על רשלנות רפואית?״ היא כנראה הנפוצה ביותר בפגישה הראשונה, והתשובה הכנה היא שאין מחירון. שני אנשים עם אותה פגיעה בדיוק יכולים לקבל סכומים שונים מאוד, כי הפיצוי נגזר מהחיים של כל אחד: מהגיל, מהשכר, מהמקצוע, מהעזרה הנדרשת ומהטיפולים שעוד צפויים. המאמר הזה מסביר ממה בנוי הפיצוי, איך מחשבים כל רכיב, מה מנכים ממנו, ומה משפיע על הסכום שיגיע בסוף לחשבון הבנק שלכם.

למה אין ״מחירון״ לפיצויים ברשלנות רפואית?

הפיצוי בדיני הנזיקין נועד להשיב את המצב לקדמותו, ככל שכסף יכול לעשות זאת. סעיף 76 לפקודת הנזיקין קובע שפיצויים ניתנים בשל הנזק שעלול לבוא באורח טבעי ממעשה העוולה. המשמעות המעשית: בית המשפט לא שואל ״כמה שווה פגיעה בעצב?״, אלא ״כמה הפגיעה הזו עלתה וצפויה לעלות לאדם הספציפי הזה?״.

לכן פגיעה זהה בכף היד תוביל לפיצוי שונה אצל מנתח בן 35 ואצל פנסיונר בן 80. אצל הראשון ההפסד המרכזי הוא כושר ההשתכרות לעשרות שנים, ואצל השני המשקל יעבור לכאב, לסבל ולעזרה בבית.

גם בשונה מתאונות דרכים, שבהן הפיצוי על כאב וסבל מחושב לפי נוסחה קבועה בתקנות, ברשלנות רפואית אין תקרה ואין נוסחה סטטוטורית לנזק הלא ממוני. בית המשפט מעריך אותו לפי חומרת הפגיעה, משך הסבל וגיל הנפגע, ובהתחשב בפסיקה במקרים דומים.

ממה בנוי הפיצוי? ראשי הנזק המרכזיים

תביעת פיצויים בנויה מ״ראשי נזק״: כל רכיב מחושב בנפרד, ובסוף הם מצטברים לסכום אחד. ההבחנה הבסיסית היא בין נזק מיוחד (הפסדים שכבר נגרמו עד היום ואפשר להוכיח בקבלות ובתלושים) לבין נזק כללי (הפסדים עתידיים ונזק לא ממוני, שבית המשפט מעריך).

ראש הנזקמה הוא מכסהאיך מוכיחים
כאב וסבלהכאב, הסבל, הפגיעה בהנאות החיים וקיצור תוחלת החייםתיעוד רפואי, חוות דעת, עדות הנפגע ובני המשפחה
הפסדי השתכרות בעברהשכר שלא הרווחתם מאז הפגיעה ועד פסק הדיןתלושי שכר, דוחות מס, אישורי מעסיק
אובדן כושר השתכרות בעתידהפגיעה ביכולת להרוויח עד גיל הפרישה, כולל הפסדי פנסיהנכות רפואית ותפקודית, שכר בסיס, גיל ומקצוע
עזרת צד ג׳מטפלת, סיעוד, עזרה במשק הבית, וגם עזרה שבני המשפחה נותנים בחינםחוות דעת רפואית על הצרכים, עדויות, הסכמי העסקה
הוצאות רפואיות ונלוותטיפולים, תרופות, שיקום, טיפול נפשי, נסיעות, אביזריםקבלות לעבר, הערכה רפואית לעתיד
התאמות דיור וניידותשינויים בדירה, מעבר לדירה נגישה, רכב מותאםחוות דעת שמאי או מומחה נגישות
פגיעה באוטונומיהטיפול שבוצע בלי הסכמה מדעת, גם כשלא הוכח נזק גוףמה נאמר לכם לפני הטיפול ומה נחתם

כאב וסבל: הנזק שאין לו קבלה

זהו הרכיב הלא ממוני, והוא נקבע בהערכה של בית המשפט. השיקולים העיקריים הם חומרת הפגיעה ואחוזי הנכות, מספר הניתוחים והאשפוזים, עוצמת הכאב ומשכו, הפגיעה בתפקוד היומיומי, ובמקרים קשים גם קיצור תוחלת החיים. גיל הנפגע משפיע מאוד: מי שנפגע צעיר ״נושא״ את הפגיעה שנים רבות יותר.

הפסדי השתכרות: לעבר ולעתיד

החלק הזה הוא לרוב הרכיב הגדול ביותר בתיק של נפגע בגיל העבודה. לעבר, החישוב פשוט יחסית: השכר נטו שהייתם מרוויחים, פחות מה שהרווחתם בפועל, עם הצמדה וריבית. לעתיד, החישוב מבוסס על שלושה נתונים:

  • בסיס השכר: השכר שהייתם מרוויחים אלמלא הפגיעה, ולפעמים גם קידום צפוי. אצל ילדים, ואצל מי שעוד לא השתלב בשוק העבודה, נהוג להניח בדרך כלל שכר ממוצע במשק.
  • שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות: זו הנכות התפקודית, שנקבעת על ידי בית המשפט ואינה זהה בהכרח לנכות הרפואית. נכות רפואית של 20% אצל פסנתרן שאיבד תחושה באצבע עשויה להתבטא בפגיעה תפקודית גבוהה בהרבה.
  • תקופת ההפסד: בדרך כלל עד גיל הפרישה. הסכום העתידי מהוון לסכום חד-פעמי שמשולם היום, ולכן הוא נמוך מהמכפלה הפשוטה של השכר החודשי במספר החודשים.

כשהפגיעה מקצרת את תוחלת החיים, הפסיקה מכירה גם בפיצוי על הכנסות ״השנים האבודות״: השנים שבהן הנפגע היה צפוי לעבוד אלמלא הרשלנות.

עזרת צד ג׳: גם העזרה של המשפחה שווה כסף

נפגעים רבים לא יודעים שהעזרה שבן הזוג, ההורים או הילדים נותנים להם בבית, בלי לקבל עליה שכר, היא ראש נזק שאפשר לתבוע. בית המשפט מעריך את היקף העזרה הנדרשת ואת שוויה, גם אם לא שולם עליה שקל. בפגיעות קשות, ובמיוחד בפגיעות לידה שבהן נדרשת השגחה צמודה לכל החיים, זה יכול להיות הרכיב הגבוה ביותר בתביעה.

הוצאות רפואיות, שיקום והתאמות

הוצאות העבר מוכחות בקבלות, ולכן כדאי לשמור כל קבלה מהיום הראשון. הוצאות העתיד נקבעות לפי חוות דעת רפואית. חשוב לדעת שהוצאות על שירותים שכלולים בסל הבריאות ושקופת החולים מספקת, בדרך כלל לא ייפסקו בנפרד. הוויכוח הוא לרוב על מה שמעבר לסל: טיפולים פרטיים, שעות טיפול נוספות, ציוד ודיור.

פגיעה באוטונומיה

כשטיפול בוצע בלי שהוסברו לכם הסיכונים והחלופות, הפסיקה מכירה בפגיעה בזכות להחליט על גופכם כראש נזק עצמאי, גם כשלא הוכח שהטיפול עצמו גרם נזק גוף. הסכומים ברכיב הזה נמוכים בדרך כלל מפיצוי על נזק גוף. הרחבה במאמר על פגיעה באוטונומיה והסכמה מדעת.

מה מנכים מהפיצוי? ביטוח לאומי, אשם תורם ומצב קודם

הסכום שבית המשפט מחשב לפני ניכויים (״הנזק ברוטו״) אינו הסכום שתקבלו. שלושה דברים עלולים להפחית אותו:

1. גמלאות ביטוח לאומי. הכלל הוא שאין כפל פיצוי. אם בעקבות הרשלנות אתם מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי קצבת נכות כללית, קצבת שירותים מיוחדים או גמלה אחרת בשל אותה פגיעה, ערכן המהוון של הגמלאות (לעבר ולעתיד) מנוכה מהפיצוי. במקביל, סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למוסד לתבוע מהמזיק את מה ששילם (״תביעת שיבוב״). המשמעות המעשית: לפעמים חלק גדול מהנזק ברוטו ״נבלע״ בניכוי, ולכן חשוב לבחון מראש את התמונה המלאה. על הגמלאות עצמן אפשר לקרוא במאמר תביעה לקבלת גמלאות נכות כללית.

2. אשם תורם. סעיף 68 לפקודת הנזיקין מאפשר לבית המשפט להפחית את הפיצוי בשיעור שימצא צודק, אם גם לנפגע היה חלק בנזק. בתיקי רשלנות רפואית זה עולה למשל כשהמטופל לא הגיע לבדיקות שנקבעו לו או לא מסר מידע רפואי מהותי. בפועל, בתי המשפט זהירים בהטלת אשם תורם על מטופל, כי ההנחה היא שהידע והאחריות המקצועית נמצאים אצל הצוות הרפואי.

3. מצב רפואי קודם. הנתבע משלם רק על הנזק שגרמה הרשלנות, לא על המחלה המקורית. אם מישהו היה מגיע למצב חלקי של נכות גם בטיפול תקין, הפיצוי יחושב על הפער בלבד. כאן מכריעה חוות הדעת הרפואית, ולכן השאלה איך מוכיחים רשלנות רפואית וקשר סיבתי קובעת בפועל גם את גובה הפיצוי.

ומה עם שכר טרחת עורך הדין?

בשונה מתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שבהן כללי לשכת עורכי הדין קובעים תקרת שכר טרחה, בתביעות רשלנות רפואית שכר הטרחה נקבע בהסכם בכתב בין הלקוח לעורך הדין. המקובל הוא שכר באחוזים מהפיצוי שמתקבל בפועל, ובהסכמים רבים נקבע שאם לא מתקבל פיצוי, לא משולם שכר טרחה. לפני חתימה כדאי לוודא שלושה דברים: מה האחוז, האם הוא מחושב לפני ניכוי ביטוח לאומי או אחריו, ומי נושא בעלויות חוות הדעת הרפואיות ובאגרות.

בנוסף, כשתביעה מתקבלת, בית המשפט נוהג לחייב את הנתבע גם בהוצאות משפט ובשכר טרחה, וכך מקוזזת חלק מהעלות. גם בפשרה, הסכום שמוסכם כולל לרוב רכיב כזה.

מה עוד משפיע על הסכום שיתקבל בפועל?

  • חוות הדעת הרפואית. אחוזי הנכות והצרכים העתידיים נקבעים על בסיס חוות דעת מומחים, ולעתים מומחה מטעם בית המשפט. חוות דעת חלשה תוביל לפיצוי נמוך גם כשהרשלנות ברורה. ראו חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות.
  • עוצמת הראיות לרשלנות. בפשרות, שבהן מסתיימים תיקים רבים, הסכום משקף גם את הסיכון של כל צד להפסיד. תיק עם ראיות חזקות לרשלנות ולקשר סיבתי יגיע לרוב לפשרה קרובה יותר לנזק המלא.
  • תיעוד ההפסדים. קבלות, תלושי שכר ויומן של העזרה שקיבלתם הם מה שהופך טענה לסכום.
  • מועד הגשת התביעה. תביעה שהתיישנה לא תזכה בפיצוי בכלל, גם אם הרשלנות ברורה.

תוך כמה זמן צריך לתבוע?

תקופת ההתיישנות הכללית היא 7 שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות). כשהנזק לא נתגלה ביום שאירע, המניין מתחיל ביום שנתגלה, אך לפי סעיף 89 לפקודת הנזיקין התביעה תתיישן אם לא הוגשה תוך 10 שנים מיום אירוע הנזק. אצל קטינים, התקופה שעד גיל 18 לא נמנית (סעיף 10 לחוק ההתיישנות), ולכן רשלנות בלידה ניתנת בדרך כלל לתביעה עד גיל 25. הרחבה במאמר התיישנות בתביעות רשלנות רפואית בלידה.

טעויות נפוצות שמקטינות את הפיצוי

  • לא שומרים קבלות ותיעוד. הוצאות עבר שאין עליהן הוכחה קשה לקבל.
  • לא מתעדים את עזרת המשפחה. יומן פשוט של מי עזר, במה וכמה שעות, מחזק מאוד את ראש הנזק הזה.
  • ממהרים לסגור. הסכם פשרה לפני שהמצב הרפואי התייצב עלול לפספס נזק שיתברר רק בהמשך, ולאחר החתימה לרוב אין דרך חזרה.
  • לא מגישים תביעות לביטוח לאומי. הגמלאות ינוכו מהפיצוי במקרים רבים גם אם לא תבעתם אותן, ולכן ויתור עליהן עלול להוביל להפסד כפול.
  • מסתמכים על ״סכומים מהעיתון״. פיצוי שפורסם בתיק אחר משקף את הנתונים של אותו תיק, ולא את שלכם.

שאלות ותשובות

כמה פיצוי מקבלים על רשלנות רפואית?
אין סכום קבוע. הפיצוי מחושב לפי ראשי הנזק של כל נפגע: כאב וסבל, הפסדי השתכרות, עזרת צד ג׳ והוצאות, לעבר ולעתיד. הוא תלוי בחומרת הפגיעה, בגיל, בשכר ובצרכים העתידיים, ומנוכות ממנו גמלאות ביטוח לאומי בשל אותה פגיעה.

האם יש תקרה לפיצוי על כאב וסבל ברשלנות רפואית?
לא. בשונה מתאונות דרכים, שבהן הפיצוי על נזק לא ממוני מחושב לפי נוסחה בתקנות, ברשלנות רפואית בית המשפט מעריך את הסכום לפי נסיבות המקרה ולפי הפסיקה במקרים דומים.

האם קצבת ביטוח לאומי מנוכה מהפיצוי?
כן, ככלל. גמלאות שהמוסד לביטוח לאומי משלם בשל אותה פגיעה מנוכות מהפיצוי לפי ערכן המהוון, כדי למנוע כפל פיצוי. המוסד רשאי לתבוע את המזיק בתביעת שיבוב לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.

אפשר לקבל פיצוי על עזרה שבני המשפחה נותנים בחינם?
כן. עזרת צד ג׳ כוללת גם עזרה שבני משפחה נותנים ללא תשלום, ובית המשפט מעריך את שוויה לפי היקף העזרה הנדרשת בפועל.

כמה לוקח עורך דין בתביעת רשלנות רפואית?
בתביעות רשלנות רפואית שכר הטרחה נקבע בהסכם בכתב, ובדרך כלל הוא אחוז מהפיצוי שמתקבל בפועל. כדאי לבדוק מה האחוז, אם הוא מחושב לפני ניכוי ביטוח לאומי או אחריו, ומי נושא בעלויות חוות הדעת.

האם אפשר לקבל פיצוי אם לא נגרם נזק גוף?
במקרים מסוימים כן. כשטיפול בוצע בלי הסכמה מדעת, הפסיקה מכירה בפגיעה באוטונומיה כראש נזק עצמאי, גם אם לא הוכח נזק גוף. הסכומים ברכיב הזה נמוכים בדרך כלל.

לסיכום

גובה הפיצוי ברשלנות רפואית נבנה רכיב אחר רכיב, והוא תלוי בעיקר בשני דברים: עד כמה הנזק מוכח בחוות דעת ובמסמכים, ועד כמה הוא מחושב נכון, כולל הניכויים. מאחר שכל ראש נזק נבחן בנפרד, הערכה מוקדמת ומסודרת של התיק עוזרת להבין מה צפוי ולמנוע הפתעות בסוף הדרך.

משרד עורכי דין שחר, בן סהל ושות' מלווה נפגעי רשלנות רפואית ובני משפחותיהם, מבדיקת התיק הרפואי והזמנת חוות דעת ועד לניהול התביעה. אם אתם מתלבטים אם יש לכם תביעה ומה היקפה, פנו אלינו לבדיקה ראשונית.

קראו גם: איך מוכיחים רשלנות רפואית · הגשת תביעת רשלנות רפואית · נזקים שכיחים בעקבות רשלנות בלידה · רשלנות רפואית באבחון · התיישנות בתביעות רשלנות רפואית · הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות בתאונת דרכים

המידע במאמר זה הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. סכומים ותקרות מתעדכנים מעת לעת; יש לוודא את הנתונים העדכניים מול המוסד לביטוח לאומי.

מקורות רשמיים: נזק בתביעת רשלנות רפואית: כל זכות · פקודת הנזיקין [נוסח חדש] · חוק ההתיישנות, התשי״ח-1958 · חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב].

ליווי משפטי אישי ומקצועי בכל שלב

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

077-231-2237לשיחת ייעוץ חייגו:
חייגו עכשיו