דלג לתוכן הראשי

GBS בלידה: זיהום ביילוד בחיידק סטרפטוקוק B ומתי מדובר ברשלנות

פורסם: · עודכן: · 8 דק' קריאה
◆ ההגדרה בקצרה

GBS (סטרפטוקוק מקבוצה B) הוא חיידק שנמצא אצל חלק ניכר מהנשים ההרות בלי שום תסמין, ועלול לעבור ליילוד בזמן הלידה ולגרום לאלח דם, לדלקת ריאות או לדלקת קרום המוח. בישראל ממליץ משרד הבריאות על בדיקת סקר לכל הנשים ההרות סמוך לסוף ההריון ועל אנטיביוטיקה בזמן הלידה לנשאיות ולנשים בסיכון. כשהבדיקה לא הוצעה, כשתוצאה חיובית לא טופלה, או כשסימני הזיהום ביילוד לא זוהו בזמן, עשויה לקום עילה לתביעת רשלנות רפואית.

זיהום GBS ביילוד הוא אחד הסיבוכים המפחידים של התקופה שאחרי הלידה, אבל הוא גם אחד הסיבוכים שהרפואה יודעת למנוע ברוב המקרים. משום כך, כשתינוק חולה בזיהום כזה, השאלה שהורים שואלים היא לא רק "מה קרה" אלא גם "האם אפשר היה למנוע את זה". המאמר הזה מסביר מה החיידק, מה ההנחיות בישראל מחייבות את הצוות הרפואי לעשות לפני הלידה, בזמנה ואחריה, ואיך מבחינים בין סיבוך שלא ניתן היה למנוע לבין כשל שמקים אחריות משפטית.

מה זה GBS ולמה הוא מסוכן ליילוד?

סטרפטוקוק מקבוצה B (Group B Streptococcus) הוא חיידק שחי באופן טבעי במערכת העיכול ובדרכי המין. לפי ארגון הבריאות העולמי, בין 10% ל-30% מהנשים ההרות נשאיות שלו, ולפי מידע שמפרסמת קופת חולים מכבי מדובר בכ-20% מהנשים. אצל האם הנשאות כמעט תמיד שקטה: אין כאב, אין הפרשה חריגה ואין דרך לדעת עליה בלי בדיקה.

הסכנה היא לתינוק. במהלך הלידה החיידק עלול לעבור אליו, ואצל חלק קטן מהיילודים הוא גורם למחלה קשה: אלח דם (ספסיס), דלקת ריאות או דלקת קרום המוח. ארגון הבריאות העולמי מציין שבין 20% ל-30% מהתינוקות ששרדו דלקת קרום המוח מ-GBS נותרים עם פגיעה מתמשכת, כמו ליקוי שמיעה, פרכוסים, עיכוב התפתחותי ולעיתים שיתוק מוחין.

מבחינים בין שני סוגי מחלה, וההבחנה חשובה מאוד גם משפטית:

  • מחלה מוקדמת (Early onset): מופיעה בשבוע הראשון לחיים, ולרוב בימים הראשונים. רובה נובעת מהדבקה בזמן הלידה, ולכן היא זו שהטיפול המונע בלידה נועד למנוע.
  • מחלה מאוחרת (Late onset): מופיעה בין היום השביעי ליום ה-89 לחיים. לפי ארגון הבריאות העולמי, אנטיביוטיקה בזמן הלידה אינה מונעת אותה, ולכן הדיון בה מתמקד בזיהוי ובטיפול מהירים, לא במניעה.

מה קובעות ההנחיות בישראל לגבי בדיקת GBS?

במשך שנים לא הייתה בישראל המלצה לבדוק את כל הנשים ההרות. הבדיקה והטיפול ניתנו בעיקר לנשים עם גורמי סיכון. בחוזר שפורסם בדצמבר 2023 עבר משרד הבריאות לסקר אוניברסלי לכל הנשים ההרות, ובחוזר מעודכן מסוף 2025 (נוהל מניעת אלח דם מוקדם בחיידק GBS ביילוד) נקבע שהבדיקה תיעשה בשבועות 36+0 עד 37+6, במקום טווח של שבועות 35 עד 37 שנקבע קודם.

עיקרי הנוהל, כפי שהם מופיעים בחוזר:

  • הבדיקה היא תרבית משטח מהנרתיק ומפי הטבעת. האישה יכולה לבצע אותה בעצמה לאחר הפניה של רופא או אחות.
  • אישה שהייתה לה בהריון הנוכחי תרבית שתן חיובית ל-GBS, או שילדה בעבר תינוק שחלה במחלה מוקדמת, יכולה לוותר על הבדיקה בהריון הנוכחי, משום שמומלץ שתקבל טיפול מונע בלידה בכל מקרה.
  • אישה שמגיעה לחדר הלידה בלי תוצאה ידועה יכולה לעבור בדיקה מהירה בחדר הלידה, אם היא זמינה והזמן מאפשר.

לנקודה ההיסטורית יש משמעות מעשית. בתביעת רשלנות בוחנים את התנהלות הצוות לפי הסטנדרט שהיה מקובל בזמן הלידה. לידה שהתרחשה לפני כניסת ההנחיה לתוקף בסוף דצמבר 2023 תיבחן לפי המדיניות שהתבססה על גורמי סיכון, ולידה מאוחרת יותר לפי ההנחיה לבדוק את כולן.

מי צריכה לקבל אנטיביוטיקה בלידה?

הטיפול המונע ניתן בעירוי לווריד במהלך הלידה, בדרך כלל פניצילין. לפי ארגון הבריאות העולמי, טיפול שניתן לפחות ארבע שעות לפני הלידה מפחית את הסיכון למחלה מוקדמת בכ-80%. לפי מכבי, הסיכוי להעברה לתינוק ללא טיפול הוא כ-1%, ועם טיפול מתאים הוא יורד לכ-0.1% עד 0.2%.

המצב בהגעה לחדר הלידהמה הנוהל קובע
ילדה בעבר תינוק עם מחלת GBS מוקדמתטיפול מונע בלידה, בלי קשר לתוצאת הבדיקה
תרבית שתן חיובית ל-GBS בהריון הנוכחיטיפול מונע בלידה, בלי קשר לתוצאת הבדיקה
תרבית סקר חיוביתטיפול מונע, אלא אם מתוכנן ניתוח קיסרי והקרומים שלמים
אין תוצאה ידועה, ויש לפחות גורם סיכון אחד: לידה לפני שבוע 37, חום של 38 מעלות ומעלה בזמן הלידה, ירידת מים של 18 שעות או יותר, או בדיקה מהירה חיוביתטיפול מונע בלידה
תרבית סקר שליליתאין צורך בטיפול מונע בשל GBS

הנוהל מוסיף גם שיקול דעת לרופא לתת טיפול כשקיים לדעתו סיכון מוגבר. בפועל, מכאן נובעת אחת השאלות המרכזיות בתביעות: האם הצוות ידע על הנשאות או על גורם הסיכון, ואם כן, האם הטיפול התחיל בזמן כדי שיהיה אפקטיבי.

אילו סימנים ביילוד מחייבים תגובה מיידית?

זיהום ביילוד מתפתח מהר, והסימנים הראשונים עלולים להיראות "קלים". ארגון הבריאות העולמי מונה ביניהם:

  • חום
  • קושי ביניקה או סירוב לאכול
  • ישנוניות חריגה או תינוק ש"קשה להעיר"
  • אי שקט ובכי בלתי רגיל
  • קושי בנשימה
  • עור חיוור או כחלחל
  • בדלקת קרום המוח: פרכוסים או מרפס (פונטנל) בולט

כשהאם הייתה נשאית ולא קיבלה טיפול מלא, או כשהיו גורמי סיכון, היילוד אמור להיות תחת מעקב מוגבר, ולעיתים נדרשות בדיקות דם, תרביות או טיפול אנטיביוטי לפי הערכת הצוות. אחרי השחרור, כל אחד מהסימנים שלמעלה מצדיק פנייה מיידית לחדר מיון ילדים, ובפנייה כדאי לציין במפורש שהאם הייתה נשאית GBS.

על חובת הצוות לזהות סימני מצוקה ועל שחרור מוקדם מבית החולים הרחבנו במאמר התעלמות מסימנים אדומים ביילוד, ועל הטיפול ביילוד בשעות הראשונות במאמר טיפול רשלני ביילוד מיד לאחר הלידה.

מתי זיהום GBS ביילוד הוא רשלנות רפואית?

לא כל זיהום הוא רשלנות. גם כשהכול נעשה לפי הספר, חלק קטן מהתינוקות יחלו, והמחלה המאוחרת אינה ניתנת למניעה בטיפול בזמן הלידה. השאלה המשפטית היא אם הצוות סטה ממה שרופא ומוסד סבירים היו עושים, ואם הסטייה הזו גרמה לנזק. אלה התרחישים הנפוצים שבהם נבדקת אחריות:

הבדיקה לא הוצעה או לא בוצעה

בלידות שאחרי כניסת ההנחיה לסקר אוניברסלי, אי הפניה לבדיקה בשבועות הנדרשים עלולה להיחשב חריגה מהסטנדרט. בלידות מוקדמות יותר נבחן אם היו גורמי סיכון שחייבו בדיקה או טיפול לפי ההנחיות שהיו אז.

התוצאה החיובית לא הגיעה לחדר הלידה

תוצאה שנשארה בתיק הקופה ולא הועברה, או שהועברה ולא נקראה, היא כשל מערכתי מוכר. כשהאם דיווחה על הנשאות והצוות לא רשם או לא פעל, השאלה חדה עוד יותר.

הטיפול התחיל מאוחר מדי או לא ניתן כלל

אישה נשאית שהגיעה בלידה פעילה ולא קיבלה עירוי, או שקיבלה אותו זמן קצר לפני הלידה בלי שהדבר נבע מקצב הלידה, היא מצב שמחייב בירור. כך גם אישה בלי תוצאה ידועה, עם חום או עם ירידת מים ממושכת, שלא קיבלה טיפול.

סימני הזיהום ביילוד לא זוהו או טופלו באיחור

תינוק עם חום, קושי בנשימה או ישנוניות שלא נבדק, שתרביות הדם שלו לא נלקחו, או ששוחרר הביתה למרות סימנים מדאיגים, הוא עילה שכיחה לתביעה. במחלה המאוחרת זו בדרך כלל השאלה היחידה: האם רופא הילדים, המוקד או חדר המיון זיהו את המצב וטיפלו בו מהר מספיק.

הקשר הסיבתי: האם טיפול נכון היה משנה את התוצאה?

גם כשיש כשל, צריך להראות שהוא גרם לנזק או החמיר אותו. הדיון כאן רפואי ומקצועי: מתי החל הזיהום, מה היה מצב התינוק בכל שלב, והאם אנטיביוטיקה מוקדמת יותר הייתה מונעת את הפגיעה. העקרונות מוסברים במאמר קשר סיבתי ברשלנות בלידה, ויסודות העוולה עצמה במאמר איך מוכיחים רשלנות רפואית.

מה עושים עכשיו: צעדים מעשיים להורים

  1. מבקשים את התיק הרפואי המלא של האם ושל התינוק: מעקב ההריון בקופה (כולל תוצאת תרבית ה-GBS ומועד ביצועה), גיליון הלידה, רישום מתן התרופות ושעותיו, ותיק הפגייה או מחלקת היילודים. חוק זכויות החולה מעגן את הזכות לקבל העתק מהרשומה הרפואית. רשימה מסודרת של מה לבקש מופיעה במאמר איסוף מסמכים אחרי הלידה.
  2. רושמים ציר זמן כל עוד הזיכרון טרי: מתי הגעתם לבית החולים, מתי ירדו המים, האם היה חום, מה נאמר לכם על הנשאות, ומתי הופיעו הסימנים הראשונים אצל התינוק.
  3. שומרים כל תוצאה ומסמך מהקופה, כולל הודעות SMS על תוצאות בדיקות, הפניות ומכתבי שחרור.
  4. לא מסתפקים בהסבר בעל פה שקיבלתם במחלקה. ההסבר הזה חשוב, אבל ההכרעה המשפטית נשענת על מה שכתוב בתיק ועל חוות דעת רפואית של מומחה בלתי תלוי.
  5. לא ממהרים להסיק ולא ממהרים לוותר. בדיקה מקצועית של התיק יכולה לגלות שהכול נעשה כנדרש, ויכולה לגלות כשל שלא היה גלוי לכם.

כמה זמן יש להגיש תביעה?

כשהנפגע הוא תינוק, תקופת ההתיישנות של שבע שנים מתחילה להיספר רק כשהוא מגיע לגיל 18, ולכן בדרך כלל ניתן לתבוע עד גיל 25. עם זאת, ככל שעובר הזמן קשה יותר לאתר מסמכים, עדים ופרטים, ובמקביל ההורים נושאים כבר עכשיו בעלויות טיפול ושיקום. פירוט מלא של הכללים, כולל תביעת ההורים עצמם, נמצא במאמר התיישנות בתביעת רשלנות בלידה. על ראשי הנזק שבגינם ניתן לתבוע ראו פיצויים ברשלנות בלידה.

שאלות ותשובות

האם בדיקת GBS בהריון היא חובה?
זו אינה חובה של האישה, אבל משרד הבריאות ממליץ להציע אותה לכל הנשים ההרות, ולפי הנוהל המעודכן בשבועות 36 עד 37. אם לא הוצעה לכם הבדיקה, כדאי לבקש אותה מהרופא או מהאחות.

הייתי נשאית GBS וקיבלתי אנטיביוטיקה, ובכל זאת התינוק חלה. זו רשלנות?
לא בהכרח. הטיפול מפחית מאוד את הסיכון אך אינו מבטל אותו. בודקים אם הטיפול ניתן בזמן ובמינון הנכון, ובעיקר אם סימני הזיהום ביילוד זוהו וטופלו במהירות.

התינוק חלה בגיל שלושה שבועות. האם זה קשור ללידה?
זו כנראה מחלה מאוחרת, שמופיעה בין השבוע הראשון לגיל שלושה חודשים בערך, ואנטיביוטיקה בלידה אינה מונעת אותה. השאלה המשפטית במקרה כזה היא בדרך כלל אם הרופאים זיהו את הזיהום ונתנו טיפול מהר מספיק.

איך יודעים אם קיבלתי אנטיביוטיקה בזמן הלידה?
מתן תרופות בלידה מתועד בגיליון הלידה, כולל שעת ההתחלה. ניתן לבקש מבית החולים העתק של התיק הרפואי ולבדוק מתי ניתנה המנה הראשונה ביחס לשעת הלידה.

עד מתי אפשר לתבוע בשל זיהום GBS ביילוד?
תביעה בשם הילד ניתן בדרך כלל להגיש עד שימלאו לו 25, אך מומלץ לפעול מוקדם כדי לשמר ראיות ולממש זכויות לטיפול ולשיקום כבר עכשיו.

לסיכום

זיהום GBS ביילוד הוא סיבוך שהרפואה יודעת למנוע ברוב המקרים: בדיקה פשוטה בסוף ההריון, העברת התוצאה לחדר הלידה, אנטיביוטיקה בזמן, וערנות לסימנים הראשונים אצל התינוק. כשאחת החוליות האלה נשמטה, ההורים זכאים לדעת מה קרה ולבחון אם מגיע להם ולילדם פיצוי שיאפשר טיפול ושיקום לאורך השנים.

משרד עורכי דין שחר, בן סהל ושות' מלווה משפחות בבדיקת תיקים רפואיים אחרי לידה, בשיתוף מומחים רפואיים, ובניהול תביעות רשלנות רפואית. כל מקרה נבחן לגופו, בלי התחייבות לתוצאה. לשיחת ייעוץ ראשונית, צרו איתנו קשר.

קראו גם: רשלנות רפואית בלידה · טיפול רשלני ביילוד · התעלמות מסימנים אדומים ביילוד · התיישנות ברשלנות בלידה · איסוף מסמכים אחרי הלידה · רשלנות רפואית בלידה והיריון

המידע במאמר זה הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או רפואי פרטני. הנחיות רפואיות ונתונים מתעדכנים מעת לעת; יש לוודא את הנוסח העדכני מול משרד הבריאות ומול הצוות המטפל.

מקורות רשמיים: Group B Streptococcus: ארגון הבריאות העולמי · נוהל מניעת אלח דם מוקדם בחיידק GBS ביילוד: חוזר משרד הבריאות 1/2025 · קבלת מידע מהרשומה הרפואית: כל זכות · הגשת תביעת רשלנות רפואית: כל זכות.

ליווי משפטי אישי ומקצועי בכל שלב

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

077-231-2237לשיחת ייעוץ חייגו:
חייגו עכשיו