תביעה נגד המעסיק בתאונת עבודה היא תביעת נזיקין אזרחית, נפרדת מהתביעה לביטוח הלאומי, שבה העובד צריך להוכיח שהמעסיק התרשל או הפר חובה שנקבעה בחוק (למשל תקנות הבטיחות בעבודה) ושההפרה גרמה לפגיעה. מהפיצוי מנוכות גמלאות הביטוח הלאומי, ואת התביעה יש להגיש בדרך כלל תוך 7 שנים מיום התאונה.
ההכרה בתאונת עבודה בביטוח הלאומי לא סוגרת את התיק. כשהתאונה נגרמה בגלל ציוד פגום, היעדר מעקה, הדרכה חסרה או לחץ לעבוד בתנאים לא בטוחים, אפשר לתבוע את המעסיק עצמו, ולקבל פיצוי על נזקים שהביטוח הלאומי לא מכסה. במאמר הזה נפרט מה בדיוק צריך להוכיח, מה המעסיק יטען נגדכם, איך מחושב הניכוי של גמלאות הביטוח הלאומי, ומי משלם בפועל את הפיצוי.
אם אתם עדיין בשלב הראשון (דיווח, דמי פגיעה, ועדה רפואית), התחילו ממדריך הזכויות המלא לנפגעי תאונת עבודה. כאן אנחנו מתמקדים במסלול השני: התביעה הנזיקית נגד המעסיק.
במה תביעה נגד המעסיק שונה מתביעה לביטוח הלאומי?
הביטוח הלאומי משלם גמלאות לנפגע עבודה בלי לבדוק מי אשם. מספיק שהאירוע הוכר כתאונת עבודה. התביעה נגד המעסיק בנויה אחרת: היא מתנהלת בבית משפט אזרחי (שלום או מחוזי, לפי גובה הסכום הנתבע), ולא בבית הדין לעבודה, והיא מחייבת להוכיח אחריות. בתמורה, היא מאפשרת פיצוי מלא יותר.
| נושא | ביטוח לאומי | תביעה נגד המעסיק |
|---|---|---|
| צריך להוכיח אשם? | לא | כן: רשלנות או הפרת חובה חקוקה |
| מה מכוסה | דמי פגיעה, מענק או קצבת נכות לפי נוסחה קבועה | הנזק המלא: כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, עזרת הזולת, הוצאות |
| איפה מתנהל | פקיד תביעות וועדות רפואיות; תביעה או ערעור בבית הדין לעבודה | בית משפט השלום או המחוזי |
| אשמת העובד | ככלל לא מפחיתה את הגמלה | עלולה להפחית את הפיצוי (אשם תורם) |
| מועד | תביעה לדמי פגיעה: 12 חודשים מהפגיעה | 7 שנים ככלל |
שני המסלולים אינם סותרים זה את זה. אפשר, ובדרך כלל כדאי, לנהל את שניהם במקביל. פירוט הגמלאות עצמן תמצאו במאמר כמה כסף מקבלים בתאונת עבודה.
מה צריך להוכיח כדי לזכות בתביעה נגד המעסיק?
יש שתי עילות מרכזיות, ובתביעה טובה טוענים בדרך כלל את שתיהן יחד.
עילה ראשונה: רשלנות (סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין)
לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], רשלנות היא מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או הימנעות ממעשה שאדם סביר היה עושה. כדי להוכיח רשלנות של מעסיק צריך להראות ארבעה דברים:
- חובת זהירות. כאן כמעט אין ויכוח. בתי המשפט חזרו וקבעו שמעסיק חב חובת זהירות מוגברת כלפי עובדיו: לספק סביבת עבודה בטוחה, ציוד תקין, הדרכה ופיקוח.
- הפרה של החובה. המעסיק לא עשה מה שמעסיק סביר היה עושה כדי למנוע את הסיכון. למשל: לא התקין מעקה, לא החליף סולם פגום, לא הדריך על הפעלת מכונה, או התעלם מתלונות קודמות.
- נזק. פגיעה גופנית או נפשית, והפסדים כספיים שנובעים ממנה.
- קשר סיבתי. ההפרה היא שגרמה לפגיעה. אם התאונה הייתה קורה גם אילו המעסיק פעל כראוי, העילה נחלשת.
חשוב לדעת: המעסיק אחראי גם למעשים של עובדים אחרים שלו. סעיף 13 לפקודה קובע אחריות שילוחית של מעביד למעשה שעשה עובד שלו במהלך עבודתו. אם עמית לעבודה הפעיל מלגזה ברשלנות ופגע בכם, האחריות מגיעה גם למעסיק.
עילה שנייה: הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין)
זו לרוב העילה החזקה יותר בתאונות עבודה. סעיף 63 קובע שמי שלא מקיים חובה שמוטלת עליו בחיקוק, כשהחיקוק נועד להגן על אדם אחר וההפרה גרמה לו נזק מהסוג שהחיקוק התכוון למנוע, מבצע עוולה.
בתחום הבטיחות יש שפע של חיקוקים כאלה, והם מפורטים מאוד. הבולטים שבהם:
- פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל-1970. למשל, סעיף 50 עוסק במי שצריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים, ומחייב אמצעים כמו מעקות כשאין אחיזה בטוחה.
- תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ״ז-1997. חובה לספק ציוד מגן מתאים, לוודא שהוא תקין ולהחליף ציוד פגום.
- תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז-2007. הדרכה, הסמכה, ציוד ונהלים לעבודה בגובה.
היתרון של עילה זו: לא צריך לשכנע את בית המשפט מה "מעסיק סביר" היה עושה. התקנה עצמה קובעת את הרף, ואם הוכח שהמעסיק לא עמד בו, חלק גדול מהדרך כבר נעשה. לדוגמאות קונקרטיות, ראו נפילה מסולם בעבודה והחלקה בעבודה.
מה המעסיק יטען נגדכם: אשם תורם
הטענה הנפוצה ביותר של מעסיקים וחברות הביטוח שלהם היא שהעובד עצמו התרשל: לא חבש קסדה, עבד מהר מדי, לא ביקש עזרה, התעלם מהוראה. זה נקרא אשם תורם, והוא מוסדר בסעיף 68 לפקודת הנזיקין.
לפי הסעיף, אשמו של הניזוק אינו מכשיל את התביעה. הפיצוי רק מופחת בשיעור שבית המשפט מוצא לנכון ולצודק, לפי מידת האחריות של התובע לנזק. כלומר, גם אם יש בטענה ממש, היא מקטינה את הסכום ולא מבטלת את הזכות.
בתאונות עבודה בתי המשפט נוטים להתייחס לטענה הזו בזהירות. ההנחה היא שהמעסיק הוא מי שקובע את סדרי העבודה, שולט בציוד ואחראי לאכוף את כללי הבטיחות, ושעובד שפועל תחת לחץ של קצב ייצור לא תמיד יכול לעצור ולבדוק כל סיכון. לכן, כשמוטל אשם תורם על עובד, הוא נקבע לרוב בשיעור מתון. ובכל זאת, זו שאלה עובדתית, והיא נבחנת בכל תיק לגופו.
ניכוי גמלאות הביטוח הלאומי: למה הפיצוי "קטן" ממה שחשבתם
סעיף 82 לפקודת הנזיקין קובע שכאשר נפגע זכאי, בשל אותו אירוע, גם לפיצויים מהמעסיק וגם לגמלה מהביטוח הלאומי, הגמלה מנוכה מסכום הפיצויים. הניכוי כולל את מה שכבר שולם ואת מה שעתיד להשתלם, ואת השווי הכספי של הקצבאות לאורך השנים.
שלוש השלכות מעשיות:
- אין כפל פיצוי, אבל יש פער. הביטוח הלאומי משלם לפי נוסחה, והתביעה הנזיקית מפצה על הנזק המלא. ההפרש ביניהם, ובפרט ראשי נזק כמו כאב וסבל שאין להם מקבילה בגמלאות, הוא מה שהתביעה נגד המעסיק מביאה.
- גמלה שוויתרתם עליה עדיין מנוכה. לפי סעיף 82(ב), גם גמלה שהופחתה או נשללה בגלל מעשה או מחדל של העובד, או שלא ניתנה כי בחר בגמלה אחרת, נחשבת כאילו שולמה במלואה. לכן אי הגשת תביעה לביטוח הלאומי לא "מגדילה" את הפיצוי מהמעסיק, אלא רק פוגעת בכם.
- הביטוח הלאומי לא תובע את המעסיק בעצמו. סעיף 82(ג) קובע שבנסיבות אלה המעסיק לא נחשב צד שלישי שזכויות כלפיו עוברות לביטוח הלאומי. כלומר, ההחזר לביטוח הלאומי אינו חלק מהסיפור הזה, והניכוי נעשה ישירות מהפיצוי שלכם.
מסיבה זו, קביעת אחוזי נכות גבוהים ומבוססים בביטוח הלאומי חשובה גם לתביעה הנזיקית: היא משפיעה על חישוב הניכוי, ולעיתים גם על הערכת הנזק עצמו. שאלה נפרדת היא מה קורה עם פוליסות פרטיות שלכם; על כך במאמר האם אפשר לתבוע גם ביטוח לאומי וגם ביטוח פרטי.
על מה מקבלים פיצוי בתביעה נגד המעסיק?
| ראש נזק | מה הוא כולל |
|---|---|
| הפסדי השתכרות בעבר | השכר שהפסדתם מיום התאונה ועד פסק הדין, לפי תלושים או שומות |
| הפסד כושר השתכרות בעתיד | הפגיעה ביכולת להשתכר עד גיל הפרישה, לפי הנכות התפקודית |
| הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות | ההפרשות שלא נצברו בגלל ירידה בשכר |
| כאב וסבל | נזק לא ממוני: הכאב, הטיפולים, הפגיעה באיכות החיים |
| עזרת הזולת | עזרה של בני משפחה או מטפל בתקופת ההחלמה ובהמשך |
| הוצאות רפואיות ונסיעות | טיפולים, תרופות, אביזרים והתאמות שלא מכוסים במלואם |
אין "מחירון" לתביעות כאלה. הסכום תלוי בגיל, בשכר, במקצוע, בנכות הרפואית והתפקודית ובשיעור האשם התורם, אם ייקבע. מכל הסכום הזה מנוכות בסוף גמלאות הביטוח הלאומי כאמור.
מי משלם בפועל? ביטוח חבות מעבידים
עובדים רבים חוששים לתבוע את המעסיק כי "הוא לא יעמוד בזה" או כי זה ייראה כמו מלחמה אישית. בפועל, מעסיקים רבים מחזיקים ביטוח חבות מעבידים: פוליסה שנועדה בדיוק למצב שבו עובד תובע בשל פגיעה בעבודה. במקרים אלה חברת הביטוח היא שמנהלת את ההגנה ומשלמת את הפיצוי, בדרך כלל מעבר למה שהביטוח הלאומי משלם.
ביטוח כזה אינו חובה לפי חוק באופן כללי, ולכן חשוב לברר בשלב מוקדם אם קיים כיסוי. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, מאפשר לצד שלישי שנפגע לדרוש מהמבטח של המזיק לשלם לו את תגמולי הביטוח ישירות, בכפוף לתנאים שבסעיף, ובהם הודעה בכתב למבוטח 30 יום מראש.
כשאין ביטוח, התביעה מתנהלת ישירות מול המעסיק. זה לא שולל את הזכות לתבוע, אבל משפיע על האסטרטגיה, ולפעמים גם על השאלה את מי עוד כדאי לצרף לתביעה.
את מי עוד אפשר לתבוע מלבד המעסיק הישיר?
- חברת כוח אדם והמעסיק בפועל. כשעובדים דרך קבלן כוח אדם, גם החברה שבה עבדתם בפועל עשויה לשאת באחריות, כי היא שולטת במקום העבודה ובציוד.
- קבלן ראשי וקבלני משנה באתר בנייה. אחריות לבטיחות באתר יכולה להתחלק בין כמה גורמים.
- יצרן או ספק של ציוד פגום. כשהתאונה נגרמה מכלי או ממכונה עם פגם.
- בעל המקום. כשהתאונה אירעה בנכס של לקוח או של צד אחר.
מול צדדים שלישיים כאלה, להבדיל מהמעסיק, הביטוח הלאומי רשאי לחזור ולתבוע את מה ששילם. גם זה שיקול בבניית התיק.
כמה זמן יש להגיש תביעה נגד המעסיק?
תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין היא 7 שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958), והיא מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה, בדרך כלל יום התאונה. שני חריגים חשובים:
- נזק שהתגלה מאוחר. לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, כשהנזק לא התגלה ביום שאירע, התקופה נמנית מיום הגילוי, אבל התביעה מתיישנת אם לא הוגשה תוך 10 שנים מיום אירוע הנזק. זה רלוונטי בעיקר לנזק מצטבר ולמחלות שמתפתחות לאט.
- קטינים. לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, התקופה שבה התובע טרם מלאו לו 18 שנה אינה נמנית.
שבע שנים נשמעות כמו הרבה זמן, אבל הראיות לא מחכות: מצלמות נמחקות, ציוד מתוקן, עדים עוזבים את מקום העבודה. ככל שהבדיקה מתחילה מוקדם יותר, כך קל יותר לבסס את הרשלנות.
מה עושים עכשיו: חמישה צעדים מעשיים
- תעדו את מקום התאונה ואת הגורם לה. צילומים של הציוד, המפגע, היעדר המעקה או השילוט, לפני שהמצב משתנה. פירוט מלא ב5 הצעדים שחייבים לעשות מיד אחרי תאונת עבודה.
- רשמו שמות ופרטי קשר של עדים. עמיתים שראו את התאונה, או שיכולים להעיד על תלונות קודמות על אותו מפגע.
- שמרו כל תכתובת. הודעות, מיילים, הוראות עבודה, נהלי בטיחות ותיעוד הדרכות (או היעדרן).
- הגישו תביעה לביטוח הלאומי במקביל. בגלל סעיף 82, ויתור על הגמלה לא יגדיל את הפיצוי מהמעסיק. אם המעסיק לא משתף פעולה, ראו מה עושים כשהמעסיק לא דיווח על התאונה.
- אל תחתמו על כתב ויתור או על הסכם פשרה בלי ייעוץ. לפעמים מעסיק או מבטח מציעים סכום מהיר. חתימה עלולה לסגור את התביעה כולה.
טעויות נפוצות שמחלישות את התביעה
- לחשוש שתביעה תפגע ביחסי העבודה. במקרים רבים מי שמנהל את התיק בפועל הוא חברת הביטוח של המעסיק. ואם אתם חוששים מפיטורים, קראו על ההגנות מפני פיטורים אחרי תאונת עבודה.
- להודות בכתב ב"אשמה" כבר בדוח האירוע. משפט כמו "לא שמתי לב" בטופס פנימי יצוטט אחר כך כאשם תורם. תארו עובדות, לא מסקנות.
- להמתין עם הבדיקה המשפטית עד סוף ההליך בביטוח הלאומי. ההליכים מקבילים, והראיות לתביעה הנזיקית נאספות דווקא בהתחלה.
- להניח שאם התאונה "קטנה" אין טעם. פגיעה שנראית קלה יכולה להותיר נכות קבועה, והיא מתבררת לפעמים רק אחרי חודשים.
שאלות ותשובות
אפשר לתבוע את המעסיק גם אם קיבלתי כבר כסף מהביטוח הלאומי?
כן. אלה שני מסלולים נפרדים. הגמלאות שקיבלתם ושתקבלו מנוכות מהפיצוי לפי סעיף 82 לפקודת הנזיקין, אבל הפער לטובתכם נשאר.
אם גם אני התרשלתי, עדיין אפשר לתבוע?
כן. לפי סעיף 68 לפקודת הנזיקין, אשם של הניזוק לא מכשיל את התביעה אלא רק מפחית את הפיצוי בשיעור שבית המשפט קובע לפי מידת האחריות.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה נגד המעסיק?
ככלל תוך 7 שנים מיום התאונה. בנזק שהתגלה מאוחר התקופה נמנית מיום הגילוי, ועד 10 שנים מיום אירוע הנזק. לקטין התקופה מתחילה בגיל 18.
מי משלם את הפיצוי אם אזכה?
כשלמעסיק יש ביטוח חבות מעבידים, חברת הביטוח היא שמשלמת בדרך כלל. כשאין ביטוח, המעסיק עצמו חייב בתשלום.
האם התביעה נגד המעסיק מתנהלת בבית הדין לעבודה?
לא. תביעת נזיקין נגד מעסיק מתנהלת בבית משפט אזרחי, שלום או מחוזי לפי גובה הסכום. בית הדין לעבודה דן בתביעות ובערעורים על החלטות הביטוח הלאומי.
עבדתי דרך חברת כוח אדם. את מי תובעים?
לרוב את שתיהן: את חברת כוח האדם ואת החברה שבה עבדתם בפועל, כי האחריות לבטיחות במקום העבודה יכולה לחול על שתיהן.
לסיכום
תביעה נגד המעסיק בתאונת עבודה היא המסלול שמשלים את הביטוח הלאומי: הוא דורש להוכיח רשלנות או הפרת תקנות בטיחות, אבל מפצה על הנזק המלא. אשם תורם עשוי להפחית את הסכום, וגמלאות הביטוח הלאומי מנוכות ממנו, ולכן השאלה המעשית היא כמה שווה הפער ומה הראיות מאפשרות להוכיח.
משרד עורכי דין שחר, בן סהל ושות׳ בודק תיקים של נפגעי עבודה מול המעסיק, חברות הביטוח וצדדים שלישיים, לצד הטיפול בביטוח הלאומי. אם נפגעתם בעבודה ואתם רוצים לדעת אם יש בסיס לתביעה, צרו איתנו קשר לבדיקה ראשונית.
קראו גם: מדריך הזכויות המלא בתאונת עבודה · כמה כסף מקבלים בתאונת עבודה · פציעה מהרמת משקל בעבודה · 5 מיתוסים על תאונות עבודה · עורך דין תאונות עבודה
המידע במאמר זה הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. סכומים ותקרות מתעדכנים מעת לעת; יש לוודא את הנתונים העדכניים מול המוסד לביטוח לאומי.
מקורות רשמיים: פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (נבו) · נפגעי עבודה: המוסד לביטוח לאומי · תאונת עבודה: כל זכות.
