רשלנות רפואית בלידה והיריון

רשלנות רפואית בלידה והיריון

לידה והיריון הם שיא של תקווה - אך גם רגעים רפואיים רגישים שבהם כל החלטה, כל בדיקה וכל דקה חשובים. כאשר צוות רפואי חורג מרמת הזהירות המצופה ממנו, התוצאה עלולה להיות נזק בלתי הפיך לאם, לעובר או ליילוד: מומים שלא אובחנו, פגיעה מוחית עקב מחסור בחמצן, שיתוק מוחין, שיתוק על שם ארב או פגיעות קשות אחרות. במקרים כאלה עומדת למשפחה הזכות לתבוע פיצוי שיאפשר את הטיפול, השיקום והתמיכה לאורך החיים. עמוד זה מסביר מהי רשלנות רפואית בלידה ובהיריון, מתי נזק נחשב לרשלנות שאפשר לתבוע בגינה, את מי תובעים, אילו פיצויים ניתן לקבל ומהם לוחות הזמנים החוקיים.

מהי רשלנות רפואית בלידה ובהיריון?

רשלנות רפואית היא סטייה מ"סטנדרט הרופא הסביר" - הרמה המקצועית שרופא או צוות רפואי סביר היו נוקטים באותן נסיבות. בתחום המיילדות והגינקולוגיה נבחנת התנהלות הצוות אל מול ההנחיות המקובלות, ובכללן המלצות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, לגבי מעקב ההיריון, ביצוע הבדיקות המחייבות וניהול הלידה עצמה. חשוב להדגיש: לא כל נזק הוא רשלנות. הריון ולידה כרוכים מטבעם בסיכונים, ונזק ייחשב לרשלנות רק כאשר מתקיימים שני תנאים - הצוות פעל (או נמנע מלפעול) באופן בלתי סביר, וקיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הזו לבין הנזק שנגרם.

רשלנות רפואית בהיריון

הרפואה המודרנית מאפשרת לזהות מבעוד מועד חלק גדול מהמומים והסיכונים בהיריון. תפקידו של הצוות הרפואי הוא לבצע את הבדיקות הנדרשות, לפרש אותן נכון וליידע את ההורים בזמן כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות. כשלים אופייניים בשלב ההיריון כוללים:

• אי-ביצוע או פירוש שגוי של בדיקות סקר - שקיפות עורפית, סקירת מערכות (מוקדמת ומאוחרת), בדיקות דם וסקר גנטי.
• אי-גילוי מום שניתן היה לאבחן במועד, או אי-הפניה לבדיקות המשך שהיו מתחייבות לאור ממצא חריג.
• התעלמות מהיסטוריה רפואית או משפחתית שחייבה בירור מעמיק יותר או ייעוץ גנטי.
• אי-אבחון של סיבוכי היריון כגון רעלת היריון, סוכרת היריון או מגבלת גדילה תוך-רחמית, שאי-טיפול בהם עלול לסכן את האם והעובר.

להרחבה על כשלים בשלב זה ראו את העמוד הייעודי שלנו בנושא רשלנות רפואית בהריון.

רשלנות רפואית בלידה

הלידה היא הליך דינמי שבו מצב האם והעובר עשוי להשתנות במהירות, והצוות נדרש לזהות סימני מצוקה ולפעול בהתאם - לעיתים תוך דקות. נזקים שעלולים להיחשב לרשלנות בלידה כוללים בין היתר:

• מחסור בחמצן (היפוקסיה) ופגיעה מוחית - אחת התוצאות הקשות ביותר, שעלולה להוביל לשיתוק מוחין (CP).
• עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי דחוף למרות סימני מצוקה עוברית שחייבו יילוד מיידי.
• שיתוק על שם ארב כתוצאה מטיפול לא נכון ב"כתף כלואה" (Shoulder Dystocia) במהלך הלידה.
• קרעים ופגיעות באם שניתן היה למנוע, למשל באמצעות חתך חיץ מבוקר, וכן דימומים ולידה שלא נוהלה כראוי.
• ניטור לקוי של דופק העובר או חוסר התייחסות לממצאים שהצביעו על סיכון.

למידע מעמיק על סוגי המקרים והזכויות ראו את העמוד רשלנות רפואית בלידה.

מתי נזק נחשב לרשלנות שאפשר לתבוע בגינה?

עצם קרות הנזק אינו מספיק. בית המשפט בוחן את מכלול הנתונים - מצב האם עם תחילת הלידה, מצב העובר, ההיסטוריה הרפואית, הבדיקות שבוצעו והחלטות הצוות - ושואל שתי שאלות מרכזיות: האם הצוות פעל כפי שצוות סביר היה פועל באותן נסיבות, והאם אלמלא ההתנהלות הרשלנית הנזק היה נמנע. לצורך הוכחת התביעה נדרשת בדרך כלל חוות דעת רפואית של מומחה, המצביעה על הסטייה מהסטנדרט ועל הקשר הסיבתי לנזק.

עילות התביעה המרכזיות

הולדה בעוולה

עילה זו רלוונטית כאשר עקב כשל במעקב ההיריון לא אובחן מום, וההורים נמנעה מהם ההזדמנות לקבל מידע ולהחליט על המשך ההיריון. בהלכת המר משנת 2012 (ע"א 1326/07) קבע בית המשפט העליון כי תביעת "חיים בעוולה" של הילד עצמו בוטלה, אך עילת ההורים ל"הולדה בעוולה" הורחבה וחוזקה - כך שההורים רשאים לתבוע בגין ההוצאות והנזקים הכרוכים בגידול הילד.

רשלנות רפואית בניהול הלידה

עילה המתמקדת בהתנהלות הצוות במהלך הלידה עצמה - עיכוב בקיסרי, ניטור לקוי, טיפול שגוי בסיבוכים ועוד.

רשלנות בטיפול ביילוד

כשלים בשעות ובימים הראשונים לחיי התינוק - אי-אבחון זיהום או צהבת, טיפול לקוי בפג או ניטור לא מספק - שעלולים אף הם לבסס תביעה.

את מי תובעים?

הנתבעים הפוטנציאליים נקבעים לפי זהות הגורם המטפל ומקום ההתרחשות, וביניהם:

• הרופא/ה או הצוות הרפואי שטיפלו בפועל.
• בית החולים שבו התרחשה הלידה או הטיפול.
• קופת החולים שבמסגרתה בוצע מעקב ההיריון.
• המדינה / משרד הבריאות, כאשר מדובר במוסד ממשלתי.

לא פעם התביעה מוגשת נגד מספר גורמים במקביל, והדבר מחייב בחינה משפטית מדוקדקת של האחריות של כל אחד מהם.

אילו פיצויים ניתן לקבל?

גובה הפיצוי נגזר מהיקף הנזק ומהשלכותיו על חיי הנפגע והמשפחה. ראשי הנזק כוללים בדרך כלל: הוצאות רפואיות ושיקום עבר ועתיד, עזרה סיעודית וטיפולים מיוחדים, אובדן כושר השתכרות עתידי של הילד, התאמות דיור וניידות, וכן פיצוי בגין כאב וסבל. בתביעות בהן נגרם נזק חמור וקבוע מדובר לעיתים בפיצויים משמעותיים המיועדים ללוות את הנפגע לאורך כל חייו.

כמה זמן יש להגיש תביעה? (התיישנות)

ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין היא שבע שנים מהמועד שבו נוצרה עילת התביעה. עם זאת, בתחום זה יש דקויות חשובות: כאשר הנפגע הוא קטין, מרוץ ההתיישנות בתביעתו האישית אינו מתחיל לפני גיל 18. לעומת זאת, בעילת "הולדה בעוולה" - שלאחר הלכת המר נתונה להורים בלבד - נהוג לחשב את תקופת ההתיישנות ביחס למועד היווצרות העילה. משום שהחישוב תלוי בנסיבות הספציפיות ועלול להיות מורכב, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר כדי לא לאבד את הזכות לתבוע.

איך משרדנו מלווה אתכם

משרד עו"ד שחר בן סהל מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף, מקרקעין, תאונות דרכים ומיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי. אנו בוחנים את התיק הרפואי לעומק, נעזרים במיטב המומחים הרפואיים להכנת חוות דעת, ומנהלים את התביעה מול הגורמים המטפלים וחברות הביטוח - במטרה להשיג עבורכם את הפיצוי המרבי. אנחנו כאן לצדכם בשעות הקשות, ברגישות ובמקצועיות.

זקוקים לייעוץ בנוגע לרשלנות רפואית בלידה או בהיריון? צוות משרד עו"ד שחר בן סהל ישמח לסייע. חייגו 077-231-2237 או פנו אלינו דרך עמוד יצירת הקשר לשיחת ייעוץ ראשונית ומקצועית. ראו גם את עמוד המידע הכללי שלנו על הגשת תביעת רשלנות רפואית.

* המידע באתר זה הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין להסתמך עליו. כל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו. לקבלת ייעוץ מותאם יש לפנות לעורך דין.